072-33-80-757
לקבלת ייעוץ ראשוני חינם
חייגו
או מלאו פרטיכם בטופס
ונחזור בהקדם
מי זכאי לתבוע את משרד הביטחון?
חיילים בשירות סדיר, קבע, מילואים, חיילים שהשתחררו זה מכבר מהשירות, סוהרים שוטרים, אנשי שב"כ, מוסד, מג"ב, אנשי משמר הכנסת, אנשי צד"ל וכן בעלי תפקידים נוספים אשר כפופים למשרד הביטחון, זכאים לתבוע ממשרד הביטחון הכרה בחבלה ו/או מחלה אשר נגרמה להם "תוך כדי ועקב השירות".

נבהיר
זכאותם של חיילים קבועה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק הנכים").

זכאותם של שוטרים קבועה בחוק המשטרה (נכים ונספים), תשמ"א – 1981.

זכאותם של סוהרים קבועה בחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א – 1981.

נציין כי ככלל זכויותיהם של השוטרים, הסוהרים ויתר בעלי התפקידים זהה לזכויותיהם של החיילים מכוח חוק הנכים וכי בכל פעם בו נתייחס במאמר זה לזכויות החיילים מכוח חוק הנכים הדין זהה גם לשוטרים, סוהרים ויתר בעלי התפקידים אשר זכאים לתבוע את משרד הביטחון.

מתי ובגין מה זכאי החייל/שוטר/סוהר לתבוע את משרד הביטחון?
חייל יכול לתבוע את משרד הביטחון ולהגיש לקצין התגמולים – הוא הגוף האמון על הטיפול בתביעות – תביעה להכרה בגין חבלה ו/או מחלה ו/או החמרת מצב רפואי קודם ממנו סבל עוד לפני השירות במקרים הבאים – 
  1. בגין חבלה ו/או מחלה אשר נגרמו לו עקב ובמהלך השירות שלו.
     
  2. חבלה שנגרמה לחייל בדרך למחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ מחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו.
     
  3. פגיעה של חייל אשר שהה בחופשה אולם זאת בתנאי שהפגיעה נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
     
  4. פגיעה בעת חופשה – חייל יוכל לתבוע הכרה גם בפגיעה שנגרמה לו בזמן ששהה בחופשה וזאת מכוח חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח – 1988 אולם זאת בכפוף לתנאים הבאים –

    א. החבלה ארעה בעת שהחייל לא נעדר מהשירות שלא ברשות.
    ב. אם החבלה אירעה בעת שהחייל לא מילא תפקיד בשירות, היא אירעה תוך תקופה של ארבעה-עשר הימים הראשונים שבהם לא מילא תפקיד בשירות.

    ג. החבלה לא אירעה תוך כדי עיסוקו של החייל בעבודה, בעיסוק או בפעילות ספורטיבית, אשר נהוג לקבל בעבורם תמורה, בין בכסף ובין בשווה כסף, בין אם אושרו כדין לפי פקודות הצבא ובין אם לאו, בין אם בפועל ניתנה תמורה כאמור ובין אם לאו. יודגש כי -  במידה והעבודה אושרה על פי פקודות הצבא מטעמים של מצוקה כלכלית קשה, תחול על החייל הזכאות לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון.
 

תביעות נגד משרד הביטחון

ההליך מול קצין התמלוגים
לאחר קבלת התביעה מתחיל קצין התגמולים במלאכת איסוף תיקו הרפואי הכללי של הנפגע וכן בעריכת בירור עובדתי של טענות הנפגע לעניין הנסיבות שגרמו לחבלה ו/או למחלה.
 
לאחר מכן עשויות להיות שתי סיטואציות –
  1. במקרה של חבלה (קיים דו"ח פציעה) – קצין התגמולים קבע כי קיים קשר סיבתי בין החבלה לשירות והוא ישלח את הנפגע לוועדה רפואית אשר תקבע את אחוזי הנכות שלו.
     
  2. גם בתביעה בגין חבלה וגם בגין מחלה עשוי קצין התגמולים לשלוח את הנפגע לרופא מומחה מטעמו וזאת על מנת שהמומחה יקבע האם קיים קשר סיבתי בין הפגימה לבין תנאי השירות של הנפגע.

    ככל והמומחה יקבע כי קיים קשר סיבתי וקצין התגמולים יקבל את קביעתו, יזומן הנפגע לוועדה רפואית לצורך קביעת אחוזי הנכות שלו.
     
  3. ככל והמומחה יקבע כי לא קיים קשר סיבתי יוציא קצין התגמולים החלטה לפיה תביעת הנפגע
    להכרה נדחית.
ערר על החלטת קצין התמלוגים וערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים
על החלטת קצין התגמולים בדבר דחיית תביעת הנפגע להכרה בחבלה ו/או במחלה ממנו הוא סובל ככזו אשר נגרמה לו עקב ובמהלך שירותו הצבאי ניתן להגיש ערר לוועדת הערר שליד בית משפט השלום וזאת תוך 30 יום מהיום בו קיבל הנפגע את החלטת קצין התגמולים.

לדיון בפני ועדת הערר יוכל הנפגע להתייצב יחד עם בא כוחו ולטעון טענותיו כנגד החלטת קצין התגמולים.

בנוסף, הן הנפגע והן קצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת הערר לפני בית המשפט המחוזי וזאת תוך 45 ימים מיום קבלת החלטת הועדה. נדגיש כי את הערעור לבית המשפט המחוזי ניתן להגיש בשאלה משפטית בלבד.

הפיצוי לו זכאי הנפגע ממשרד הביטחון
ככל והפגימה הוכרה ע"י קצין התגמולים יזומן הנפגע לוועדה רפואית לצורך קביעת שיעור הנכות שנגרמה לו.

שיעור הנכות נקבע ע"י הועדה בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל – 1969 והנכות שתיקבע יכול ותהייה זמנית ויכול ותהייה צמיתה.
נפגע שנקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של בין 10% ועד ל – 19% זכאי למענק נכות חד פעמי. נפגע שנקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 20% ומעלה זכאי לקבלת קצבה חודשית למשך כל חייו.

נדגיש כי בסיטואציה בה עבר זמן רב מאז האירוע בו ארעה הפגיעה תקבע הועדה את הנכות החל ממועד הפגיעה (לרוב זמנית ובהמשך צמיתה), והנפגע יהא זכאי לקבל קצבה רטרואקטיבית.

ככל הנפגע אינו מרוצה מקביעת הועדה הרפואית באפשרותה לערער על קביעתה תוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה לועדה הרפואית העליונה.

נציין כי גם קצין התגמולים רשאי לערער על קביעת הועדה הרפואית אולם עליו להגיש ערעור לועדה הרפואית העליונה תוך 30ימים.

על קביעת  הועדה הרפואית העליונה יוכלו הן הנפגע והן קצין התגמולים לערער בפני בית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלתה אולם זאת בשאלה משפטית בלבד.

משרד עורכי דין מנו – בן שמעון כאן לשירותך וילווה בתהליך עד לקבלת הפיצוי המגיע לך – צור קשר לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות ותשלום.
 
דורין מנו בן שמעון - משרד עורכי דין
פקס: 03-5360815  |  טלפון: 072-33-80-757  |  מוטה גור 7 פתח תקווה, בניין C (פארק אולימפיה)
כל האמור באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, בכל דרך ואופן ובכל מקרה, המידע המוצג הינו כללי בלבד
לייעוץ ללא התחייבות הכנס פרטיך ונחזור אליך בהקדם:
תשלום שכר טרחה מותנה בתוצאה